החלטה בתיק עמ"נ 45536-02-13
|
עמ"נ בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע |
45536-02-13
9.5.2013 |
|
בפני : ברוך אזולאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: טספאי האגוס (אסיר) |
: משרד הפנים |
| החלטה | |
ההליך
מדובר בבקשה למתן החלטה בעניין פסיקת הוצאות.
עניינו של ההליך בערעור מנהלי שהגיש המבקש על החלטתו של בית הדיו לביקורת משמורת של מסתננים מיום 13.1.13, בה הורה על המשך החזקתו של המערער במשמורת.
ביום 17.3.13, הודיע המשיב, כי הוסכם שהמערער ישוחרר ממשמורת, ומשכך, הדיון בערעור המנהלי מתייתר. כן נטען, כי המערער הגיש ערעור מנהלי ולא פנה בעתירה מנהלית, ואין בערעור כל התייחסות לקבלת רישיון שהייה, ולמערער שמידה הזכות לפנות למשרד הפנים בבקשה מתאימה.
בדיון בפניי, מיום 20.3.13, הודיעו הצדדים כי הם מסכימים למחיקת הערעור, לאור התחייבות המשיב לשחרור המערער, והשבת המצב לקדמותו במובן זה שיקבל רישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל לפנים משורת הדין, אף שהמדינה סבורה כי ניתן לבקש זאת אך ורק במסגרת עתירה מנהלית.
שאלת ההוצאות נותרה שנויה במחלוקת.
לטענת ב"כ המבקש, הואיל ואין ספק שרק הגשת הערעור בעניינו של המבקש הביאה לשחרורו ולקבלת הסעד המבוקש, יש לפסוק הוצאות לטובת המבקש. לדבריו, בעמ"נ, 28773-1- 13 , שעניינה זהה לענייננו, פסק ביהמ"ש הוצאות בסך של 3,500 ש"ח לטובת המערערת.
מנגד, טען ב"כ המשיב כי יש לדחות את הבקשה, זאת לאור העובדה שערעור זה התייתר ולא קוים בו דיון כלל. מעבר לכך, החלטת בית הדין נשוא הערעור לפיה הוא נעדר סמכות לדון בבקשת שחרור בשל פגמים נטענים שנפלו כביכול בהוצאת צו גירוש, היא החלטה נכונה ודין הערעור בעניין זה היה להידחות.
כמו כן, המערער לא טען ולא פרט מה היו הוצאותיו בפועל בגין ניהולו של הליך זה, לא הוגש הסכם שכר טרחה, לא הובא פירוט העבודה שהושקעה בתיק, שכאמור הסתיים טרם קוים דיון, ולא הובאו ראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום. כמו כן יש לקחת בחשבון את 11 העובדה שהמבקש היה פטור מתשלום אגרה, את העובדה שההליך הסתיים קודם שהתקיים בו דיון ואת העובדה שהוא מיוצג בידי עמותה.
דיון
משעניינם של המבקש והמשיב בא לפתרונו והדיון בערעור המנהלי בא לסיומו, נתייתר הצורך להידרש לבירור הסוגיות שהתעוררו בעתירה ולשאלת סיכויי טענות הצדדים להתקבל.
המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה זו, הנה הוראת תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, הקובעת כדלקמן:
(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב)החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.
בהתאם לבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון ואח' פ"ד מח (4) 217/219, נקבעו ארבעה קריטריונים לבחינת חיוב בהוצאות: א. האם היה צידוק להגשת העתירה? ב. האם לא הזדרזו העותרים בהגשתה, טרם מיצו את הליכיהם אל מול הרשות המנהלית? ג. האם לא היה שיהוי בהגשת העתירה? ד. האם עצם הגשת העתירה היא שהניעה את הרשות המנהלית לחזור בה מהחלטה קודמת שלה ולהעניק לעותרת את הסעד המבוקש בעתירה, עוד טרם שזו התבררה בביהמ"ש.
בנסיבות העניין, יש להתחשב בכך שהמבקשת לא זכתה בעתירה בדיון לגוף העניין, אלא בדרך של פתרון מוסכם, בכך שמדובר בשלב מוקדם של הדיון, בלי שהתקיים דיון לגופו של עניין, ובכך שלא ניתן היה להיענות לכל הסעדים המבוקשים בהליך של ערעור מנהלי.
בהתחשב בכל השיקולים האמורים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|